ריתוך טיטניום
כשרואים את המטוס על הקרקע, קשה להאמין איך גוף בסדר גודל ומשקל כזה יכול בכלל להתנתק מהקרקע, שלא לדבר על להמריא ולטוס בגובה רב ולמרחקים ארוכים. הסוד של המטוסים, כמו גם חלליות, ספינות, מכוניות ואפילו צוללות הוא הרכב המתכות מהן עשויה שלדת הרכב.
אחת המתכות המוכרות בתחום זה בגלל מספר תכונות שלה היא הטיטניום. ריתוך טיטניום בשילוב עם מתכות נוספות כמו אלומיניום יוצר בסיס ומעטפת חזקים מצד אחד, וחשוב לא פחות- קלי משקל כך שאינם פוגעים ביכולת התנועה.
למה דווקא טיטניום?
לטיטניום יש כמה תכונות שהופכות אותו לחומר מצוין לבניית שלדות מכוניות ומטוסים:
- המשקל הקל שלו: המשקל הקל משמעותי ביותר במטוסים או טילים צריכים לעמוד בלחץ העצום של כוח הכבידה
- הגנה מפני התחמצנות: שכבת תחמוצת דקיקה מגנה על הטיטניום מפני התחמצנות, שנקראת גם קורוזיה או היווצרות חלודה כפי שקורה בברזל או פלדה.
- החוזק: המשקל הקל של הטיטניום לא פוגע בחוזק שלו. לטיטניום חוזק דומה לזה של פלדה למרות שהוא קל ב- 45% ממנה!
- נקודת ההתכה שלו: נקודת ההתכה של הטיטניום היא 1800 מעלות, זאת לעומת נקודת ההתכה של הפלדה שהיא 1500 מעלות צלזיוס. לכן ניתן להשתמש בו בקלות רבה יותר בייצור חלקי מטוסים, ספינות וטילים.
- התנגדות למים: לטיטניום התנגדות למים ולכן הוא מצוין לייצור חלקים בסירות וספינות.
ריתוך טיטניום - לא ריתוך סטנדרטי
עבודות ריתוך הן עבודות מוכרות אותן ניתן לראות באתרי בניה, בהתקנת שערי ברזל, סורגים ועוד. ריתוך טיטניום הוא עבודה מורכבת יותר, במיוחד כשמדובר על ריתוך תעופתי. בריתוך תעופתי עבודת הריתוך צריכה להיות מדוייקת מאוד. החיכוך והלחץ בפניהם עומד מטוס בזמן טיסתו הם לא הלחצים בפניהם עומד שער ברזל, גם שינויי הטמפרטורה, מטמפרטורה גבוהה על הקרקע לטמפרטורות נמוכות מאוד באוויר מחייבות לבצע ריתוך טיטניום יחד עם יתר המתכות כמו האלומיניום והמגנזיום בדיוק ומיומנות רבים. לעבודת ריתוך לא מדויקת יכולות להיות השלכות קטלניות שיבואו לידי ביטוי בפגיעה במאות הנוסעים ואנשי הצוות שעל המטוס.
שיטות לריתוך
בין אם מדובר על ריתוך טיטניום או ריתוך מתכות אחרות, ישנן מספר שיטות מוכרות לריתוך הנבדלות זו מזו באמצעי לריתוך ובאמצעי לשמירת החומר אותו מתיכים מלהתרכב ולהתחבר עם חומרים אחרים:
- SMAW: זהו ריתוך על ידי קשת חשמלית הנחשב לשיטת הריתוך הפשוטה ביותר. בשיטה זו יוצרים מעגל חשמלי פתוח שלתוכו מכניסים אלקטרודת ריתוך. האלקטרודה סוגרת את המעגל החשמלי, נוצר קצר חשמלי וחום רב הגורם לחלקי מתכת שונים להתחבר. שיטה זו דורשת בסופה ליטוש וניקוי וכן מיומנות רבה.
- MIG: ריתוך זה דומה לשיטה הראשונה. ההבדל הוא שבמקום אלקטרודה מוכנס חוט רציף. אם בשיטה הקודמת ההגנה על הריתוך נעשה באמצעות ציפוי האלקטרודה, כאן היא נעשית באמצעות גז שידוע ככזה שאינו מתחבר עם סביבתו כמו גז ארגון. בריתוך טיטניום ישנו שימוש רב בגז ארגון בגלל תכונה מוכרת של הטיטניום שהיא התחברות מהירה עם חומרים שנמצאים בקרבתו. העבודה עם הגז דורשת את ביצוע הריתוך בסביבה מתאימה ונדרשת היערכות רבה יותר. היתרון לעומת ה- SMAW הוא שאין צורך בליטוש והעבודה יוצאת נקיה.
- TIG: שיטה זו דומה ל- MIG. גם כאן אין צורך בליטוש לאחר הריתוך. כאן ישנו שימוש באלקטרודת טנגסטון חזקה שאינה מתכלה ובמהלך הריתוך נעשית הזרמה של גז ארגון. את הריתוך חשוב לבצע עם מסכות וציוד מתאים והיא לוקחת זמן רב יותר.
ריתוך טיטניום- רק אצל מקצוענים
כפי שציינו, עבודה של ריתוך טיטניום אינה עבודת ריתוך פשוטה. היא דורשת מיומנות רבה ושימוש באמצעים מתאימים. לכן, אם נדרשת עבודה מסוג זה יש לפנות לחברה העוסקת כבר שנים בתחום זה ומתמקדת בו.